והאיך מברכין ברכת המזון, משלשה עד תשעה אומר המברך נברך שאכלנו משלו, והן עונין, ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ועונה המברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ומנלן דהכי הוא, דתנן כיצד [מזמנין] בשלשה אומר נברך שאכלנו משלו ולא מישתמיט אלא בעשרה קא מישתמיט, וקתני בעשרה אומר נברך אלהינו, והכי אמרו משמיה דמר ניסים בריה דרב שמואל דכי הוו בעשרה צריך למיברך נברך אלהינו שאכלנו משלו, ולא מיבעי למימר נברך לאלהינו, מאי טעמא דכתיב שירו לה' (שמות ט"ו כ"א) זמרו לה' (תהלים ט' י"ב) בלמ"ד וגבי ברכה אשכחן דכתיב ברכו את ה' (שם קל"ד א') ויברך דוד את ה' (דה"א כ"ט י') (ברכה) [ו]לא אשכחן בלמ"ד, וכן הלכה:
סידור רש"י · סימן צ׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.