ואילו תלתא דאכלי בהדי הדדי וקדם חד מינייהו ובריך, דאע"ג דתרין אינון, הואיל וקבעו בזימון מעיקרא מזמנין אינון והוא עמהם, ואינון נפקין ידי זימון וידי ברכה, ואיהו דקדים ובריך לא נפיק ידי זימון, מאי טעמא זימון והדר ברכה הוי, ברכה והדר זימון לא הוי, דאמר רבה תוספאה הני בתלת דקבעו סעודתייהו בהדי הדדי וקדים חד מינייהו ובריך אינון נפקין בזימון דיליה ומזמנין עילויה, איהו לא נפיק בזימון דילהון דאין זימון למפרע:
סידור רש"י · סימן פ״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.