שלשה שאכלו כאחת אין רשאין ליחלק, יהודה בר (אמימר) [מרימר] ומר בר רב אשי (דרב) [ורב] אחא מדיפתי כריכו ריפתא בהדי הדדי לא הוה בהו מאן דפליג מחבריה, אמרי תנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן הני מילי היכא דאיכא גדול, אבל הכא חילוק ברכות עדיף, בריכו [כל] חד חד לחודיה, אתו לקמיה (דאמימר) [דמרימר] אמר להו ידי ברכה יצאתם, ידי זימון לא יצאתם, וליהדר לזימון, אין זימון למפרע:
סידור רש"י · סימן פ״ה
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.