והיכא דאיקרי ואכיל לחמא, ואישתלי ולא שרא המוציא, ובתר הכי מידכר, הדר שרי המוציא ואכיל, ודווקא דלא גמיר סעודתיה דכי הדר שרי המוציא ואכיל, דבעו מיניה מרב חסדא מי ששכח ואכיל ולא בירך מהו שיחזור ויברך, אמר להו מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר, ואי גמר סעודתיה ולא יכיל למיכל לא ליברך, דאמר רבינא הילכך ואפילו גמיר סעודתיה, ולאו הילכתא כוותיה, דמעיקרא הוה חזי לברוכי המוציא, כיון (דגמר ואכל) [דאכל וגמר] אידחי, וכל הנראה ונדחה שוב אינו חוזר ונראה:
סידור רש"י · סימן ע״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.