ההוא קדירה בת יומא שאכלו בה חלב ופעם אחת שכחו ונתנו בה בשר חם והשליכוה(ו) לקרן זוית והיו גוים אוכלין בה חלביהם, שכחו בה קיבה כשירה והתיר רבי את החלב לפי שנשתמש בה(ם) בצונן. ומעשה בקטן אחד ששתה חלב בספל אחד, ונשתייר ציחצוחי חלב בו בספל והשליכו לתוך קיתון של מים, והיה סיר מלא בשר שופת ורותח על הכירה, ונתנו ממים שבקיתון לתוך הקדירה, ושיער רבי בששים. איסור הנופל בקדירה צריך שיהא ששים ברוטב וקיפה ובחתיכה ובקדירה.
סידור רש"י · סימן תר״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.