וכן הלכה בכל איסורין דכל מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו, והוא שבשעה שנפל האיסור מצא את מינו כדאמרינן לא שנא אלא שנפל קיתון של מים תחילה. וכן הלכה כרב ושמואל דכל איסורי שלא במינו בנותן טעם ורבא הוה מבתראי וקם בשיטתיה דאמר רבא בפרק כל שעה הילכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שאינו מינו במשהו, דכל איסורין שבתורה במינו במשהו, ושלא במינו נמי במשהו דגזרינן שלא במינו אטו מינו בחמץ.
סידור רש"י · סימן תר״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.