הלב בין צלי בין מבושל בין תלוש בין מחובר (בבשר) כשר העוף, לפי כשהוא מתחמם מצמית ועוצר את הדם שבתוכו ואינו פולט. ותו אמרינין לא קרעו [קורעו] אחר בישולו. והכבד אם הוא מחובר ומפורק העוף לאיברים או בצלי או מבושל צריך לשער כנגד הכבד והאבר שנדבק בו, ואם אינו מפורק ומחובר לאיברים והוא צלי או מבושל ונמצא כבד דבוק בו (ו)נעשה כל העוף חתיכה אחד וצריך בס' לשער כיוצא בו, ואם תלוש משערין כנגד הכבד לבדו אבל כשהוא דבוק ובצלי ואין בעוף ס' מקלף ומחתך מגבו של עוף מבחוץ ובכנפים וברגלים ואוכל ומשליך את שאר הגוף ההוא.
סידור רש"י · סימן תקצ״ה
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.