סידור רש"י · סימן תקצ״ד

סגן לויה השיב בתשובותיו לר' שלמה בר' יהודה על בשר בחלב שהוא נוהג במשהו, ור' מאיר בר' שמואל העיד שכך אמר לו ר' יצחק הלוי. לא מתוך ההלכה נהגתי כך. שהרי בכל מקום לא מצינו בשר בחלב במשהו. אבל רבו ר' אלעזר לא למד מסכת ע"ז. ומשום דלא איפשיט ליה החמיר עליו במשהו ומשום כבוד רבו נוהג במשהו. שאלו את הרב ר' שלמה בר שמשון על בשר בחלב ואמר שיעורו בששים. והעיד מעשה בא לפני ר' יעקב בר יקר על כף חולבת שהגיסו בה קדירה מלאה בשר ושיער בששים לפי שנכנס בקדירה ולא לפי כולה. והרב ר' יצחק בר' יהודה הורה בששים ולא היה מחמיר בדבר, לבד הגאון ר' יצחק הלוי מפני כבוד רבו, וכל גאוני לותיר הורו לנהוג בששים. ולפני רבי הובאה כף אחת שבה ממרסים תבשילי בשר, ואירע שמרסו ממנה קדירה חלובה, ושאלו את פי רבי מהו, התחיל רבי לחקור ולשאול (ולהביא) [למביא] הכף, מתי היתה הכף בתבשיל של בשר, וענה המביא דכף כבר עברו ג' ימים והתיר רבי את הקדירה, ואף כי היתה בה שיעור ששים בצמצום. ואני שאלתי את פי רבי, מדוע היה חוקר כל כך מאחר שיש ששים, ואמר ידעתי אני שנותן טעם לפגם מותר לגמרי, מאחר ששהתה הכף לילה אחד מיכאן ואילך פגומה הכף ומותר ואפילו אין בו ששים, ויש שחולקין עלי בזה מהא דאמרינן בפסחים.