ותנן נמי בראש חודש ובחולו של מועד קורא ארבעה, תענית ציבור וט' באב קורין תלת, מדתניא זה הכלל כל (שאין) [שיש] בו בטול מלאכה לעם, כגון תענית צבור וט' באב קורין תלתא, חנוכה ופורים נמי קורין תלתא, וכן אילו יומי שני וחמישי [ו]בשבת במנחה, חנוכה ופורים ותענית ציבור קורין שלשה, ואין פוחתין מהם, ואין מוסיפין עליהם, ואין מפטירין בנביא חוץ מט' באב, באיזה נביא, אסף אסיפם. בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה, ואין פוחתין מהם, ואין מוסיפין עליהם. ותנן נמי ביום טוב [חמשה], וביום הכפורים [ששה], ובשבת [שבעה], אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהם, ומפטירין בנביא, ואין המפטיר בנביא עולה מן המניין. חמשה וששה ושבעה מאי טעמא כדעולא, דאמר עולא מפני מה אמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה מפני כבוד תורה, וכיון דמשום כבוד הוא למניין נמי [לא] סליק:
סידור רש"י · סימן תצ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.