והילכתא אידי וכו' כלומר דהדר מעיילי לברזלייהו נמי ברותחין לאחר שליבנו באור לפי שאדם חס על סכינו ואינו רוצה ללבנו באור כל כך עד שתשיר קליפתו ועוד דסמוך לקתא משתחב ללבנו באור ומגעילו ברותחין כדי שלא יתקלקל קתו לכך חוזר ומגעילו ברותחין [ותרתי בעי ללבנו באור ומגעילו ברותחין] לפי שהסכין פעמים שמחתך בו בשר כשהוא באש או מהפך על הגחלים כדי לבשל מכל צדדיה ובולע מחמת האור והגעלה מיהא [מהני] להשתמש בו בדבר שלא על ידי האור אפילו לא ליבנו כגון להשתמש בו חמץ והכי מוכח בע"ז דמה שבולע מחמת האור ומגעילו ואינו מלבנו יזהר שלא להשתמש בו על ידי האור כדתניא בתוספתא דע"ז דצריך ליבון באור דתניא הסכינין והשפודין והאסכלאות מלבנן באור והן טהורין. הרי דצריך ליבון באור ובזאת יזהרו מי שאינן מלבנין שלא ישתמשו בהן באור:
סידור רש"י · סימן ת׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.