ונפיק ויוצא בה ידי חובתו בנותר ומברך עליה, והא דנקט מטבל [שכל מאכלם ע"י טיבול היה, כדאמר בפסחים השמש מטבל] בבני מעיים ר' יצחק מטבל בירקא ופרכינן לר' חנינא קשיא מתניתין, דקתני חסר כל שהוא פסול, ומשנינן בשלמא מתניתין לר' חנינא לא קשיא, מתניתין ביום טוב ראשון שלקיחתו מן התורה, ובענין לקיחה תמה [דכתיב ולקחתם לקיחה תמה], וביום טוב שני נפיק ביה רב חנינא, אע"ג דלא הוה שלם:
סידור רש"י · סימן רצ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.