איתמר אתרוג שנקבוהו עכברים, אמר רב [אין] זה הדר, איני והאמר רב חנינא מטביל בה ונפיק ולר' חנינא קשיא מתניתין, בשלמא מתניתין לא קשיא ליה לרב חנינא, כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני, אלא לרב קשיא, אמר לך רב שאני נקיבת עכברים דמאיסא, איכא דאמר אמר רב הרי זה הדר, דהא רב חנינא מטבל בה ונפיק [בה], ור' חנינא קשיא מתניתין, לא קשיא הא ביום טוב ראשון, הא ביום טוב שני. פי' והא ר' חנינא מטבל בה, אוכל מקצתו:
סידור רש"י · סימן רצ״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
