הידלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבה פסולה, שאין מסככין במחובר דאמר מר באספך מגרנך ומיקבך (דברים ט"ז י"ג), בפסולת גורן ויקב לסיכוך הכתוב מדבר, אם היה סיכוך הרבה מהן, או שקיצצן כשירה. הרבה מהן פירוש מבטלן ברוב או שקיצצן אף לאחר שסיככה בהן ולא אמרינן תחילת עשייתה בפסולת נעשית. זה הכלל כל דבר שמקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככין בו, מנא הני מילי כי אתא רבין אמר ר' יוחנן אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך (שם שם) בפסולת דגורן ויקב דסוכה הכתוב מדבר, ורב חסדא אמר מהכא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס [ועלי תמרים] ועלי עץ עבות [לעשות סכת], ככתוב (נחמי' ח' ט"ו):
סידור רש"י · סימן רל״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.