ומברכינן אלולב כל שבעה, דאביי ורבא תרוייהו מוקמי הילכתא כרבי הלכה למעשה, תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, ואע"ג דלולב בשאר יומי דרבנן הוא זכר למקדש רב ושמואל בחד שיטתא בלולב שמצותו כל שבעה [וגבי סוכה נמי] אע"ג דלא פסקי לילות מימים, וכחד יומא אריכתא דמי, לא גרעה מתפילין, ואפילו חולצן ומניחן מאה פעמים ביום, וערבה אינה צריכה ברכה בגבולין, מדפלוני ופלוני אייתו ערבה קמיה, שקיל חביט ולא קא בריך, קסבר מנהג נביאים הוא, ולא יסוד נביאים, ואמנהג לא בעי לברוכי:
סידור רש"י · סימן רכ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.