ומיתבעי לן לאפסוקי ערב יום הכפורים מדאנהר, דתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש (ויקרא כ"ג ל"ב) יכול בתשעה מתענין, ת"ל בערב, אי בערב יכול משתחשך, ת"ל (בערב) [בתשעה], הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום, מיכאן שמוסיפין מחול על הקודש, ואין לי אלא בכניסתו דבעינן אקדומי ואפסוקי, ביציאתו מניין דמיבעי לן לאחורי עם חשיכה ת"ל עד ערב, אין לי אלא ביום הכפורים שאר ימים טובים מניין, ת"ל [תשבתו שבת מנין דמקדמי מעיילינן ומאחרינן מפקינן ליה ת"ל] שבתכם, הא כיצד כל מקום שנאמר שבות מלמד שמוסיפין מחול על הקודש:
סידור רש"י · סימן ר׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.