ומיבעי ליה לאיניש לצלויי בערב יום הכפורים בתפילת המנחה ומימר אתה יודע רזי עולם, אחר תפילתו מן קמי דיתיב בסעודתא, דילמא מיטרדא דעתיה מחמת סעודתיה ולא לאודויי, דתנו רבנן מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה, אבל אמרו חכמים מתוודה קודם אכילה ושתייה, שמא תיטרף דעתו עליו בסעודה, ואע"פ שהתוודה קודם אכילה ושתייה, יתודה אחר אכילה ושתייה, שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה, ואעפ"י שהתודה ערבית יתוודה שחרית ומוסף ונעילה, והיכן אומרה אחר תפילתו, ושליח ציבור אומרה באמצע תפילה:
סידור רש"י · סימן קצ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.