וכן בנעילת הסנדל היכא דמפנק, אי נמי קא בעי למיעל לדוכתא דחורבא, ואפוקי ספר תורה למקריא ביום ציבורא, אי נמי למיתן ריפתא לינוקא, אי נמי אפוקי לבושא, או מה דצריך ליומא דכפורי וקא דחיל למיעל בלא מסאנא מן עקרבא, או מן ריחשא, שרי ליה למיכרך מידי על כרעיה, אי נמי מיסס גורבי ומיעל אפוקי צורכיה, דאמר שמואל כל מחמת סכנת עקרב מותר, וכן נמי לעיניין מאן דמפנק ולא יכיל לסגויי, שפיר דמי למיפק בגורבי, דהא רב יהודה נפיק בסנדלא דהוטני אביי נפיק בדהוצי, רבא בדיקולי, רבא בר רב הונא כריך סודרא על כרעיה ונפיק, אבל מסאני בין מפנק בין שלא מפנק אסיר:
סידור רש"י · סימן ק״צ
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.