מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה, מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה, פלג המנחה אחת עשרה שעות חסר רביעית, תפילת המנחה עד הערב, ר' יהודה אומר עד פלג המנחה, ושל מוספין מתפלל כל היום. אמר ר' יוחנן נקרא פושע, ולית הילכתא כרב הונא דאמר אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפילת [מוספין, ולית הילכתא כר' יהושע בן לוי דאמר כיון שהגיע זמן תפלה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפילת] המנחה. והיכא דפשע ולא צלי דמוסף עד זמן דמטא תפילת המנחה, מצלי מרישא דמנחה ובתר כן דמוסף. דתנו רבנן היו לפניו שתי תפילות אחת של מנחה ואחת של מוספין, מתפלל של מנחה ואחר כך של מוספין, ר' יהודה אומר מתפלל של מוספין, ואחר כך של מנחה, שזו מצוה עוברת, וזו מצוה שאינה עוברת. ואמר ר' יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך של מוספין, מאי טעמא כיון דמטא ליה זמן תפילת המנחה כמאן דשכיחין תרוייהו דמי. שכח ולא התפלל ערבית, מתפלל שחרית שתים, שכח ולא [התפלל] שחרית, מתפלל במנחה שלשה, של ערבית ושל שחרית ושל מנחה, בתחילה מתפלל תפילת המנחה בעיתה ואח"כ דמוספין. תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל (בשבת) [בליל שבת] שתים של שבת, (במנחה) [טעה ולא התפלל מנחה] בשבת, מתפלל במוצאי שבת שתים [של חול], ומבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשנייה, ואם הבדיל בשנייה ולא הבדיל בראשונה, שנייה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו:
סידור רש"י · סימן קכ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.