שלא מחמת סעודה בתוך הסעודה, כלומר דברים שאין דרכן לבא מחמת סעודה שאינו ליפתן, ואוכלין אותו לשביעה בסעודה כגון דיסא וטרגוס, ובאו בתוך הסעודה לאחר שבירך על הפת, מברך לפניהם, הואיל ולא באו לפני הפת וטפילה וליפתן ליתנהו, כדרב זירא הני בבלאי טיפשאי דאכלי נהמא בנהמא, וברכותיהן אינן שוות אפילו הכי אינו מברך לאחריהן, דהא מין מזון נינהו ומיפטרי בברכת המזון, אבל אם באו (דברים אחרים) קודם הסעודה פת פוטרתן, כדתנן בירך על הפת פוטר את הפרפרת שלפני המזון:
סידור רש"י · סימן ק״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.