אמר רב פפא [הלכתא] דברים הבאין מחמת סעודה בתוך הסעודה, אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, כלומר דברים הרגילים לבא מחמת ליפתן ללפת בו את הפת, כגון בשר ודגים ותבשיל והביאן בתוך הסעודה לאחר שבירך על הפת, אע"פ שלא היו [על השלחן] בשעת ברכת המוציא, אינן טעונין ברכה לא לפניהם ולאחריהם, דכי בריך אדעתא (לא לפניהם ולא לאחריהם) דליתו ליפתן הוא מברך והוה ליה פת עיקר ופוטר את הטפילה:
סידור רש"י · סימן ק״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.