וכן יצטרך כשיאכל שיפנה מחשבתו ותהיה משוטטת בהקב"ה על כל לוגמא ולוגמא כענין שכתוב (שמות כ״ד:י״א) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. וזה דומה למה שדרשו חז"ל (תהילים ק״נ:ו׳) כל הנשמה תהלל יה. על כל נשימה ונשימה תן לו הלול. ותוכל ללמוד זה מדור המדבר כי בהיותם אוכלים המן היתה כונתם משוטטת בשכינה ומתבוננים בענוה, כי ע"כ חייבה החכמה שיהיה שיעור מזונם עומר שהוא עשירית האיפה כלומר אחד מעשר האיפה כטעם מצות המעשר, שהרי כשימדוד אדם ט' מדות ויפריש העשירי יתבוננו החכמים להתבונן בעשירית שהיא המדה הנותנת טרף לביתה ומספקת מזון לכל נברא מעלה ומטה, ומטעם זה אמרו תשעה וקטן מצטרפין כלומר מצטרפין בברכה על המזון לברך נברך לאלהינו, הוא האדון המספיק מזון לכל בריה שיהיו כל ישראל באים לראות פניו להודות לו על הפרנסה שהוא מפרנס את עולמו.
שלחן של ארבע · סימן ב׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
