הרי שבע ברכות שיתחייב אדם לברך על השלחן והם נטילת ידים והמוציא וברכת המזון שהיא ד' ברכות, והם המצויות והנוהגות תמיד, ועם מים אחרונים הרי שמונה ברכות, ואם שתה רביעית יין מכוס של ברכת המזון מברך עליו על הגפן ועל פרי הגפן. ועם ברכה זו הרי תשע, ואם בא להם שנוי יין ופירות ואין ברכותיהם שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה, הרי שתים עשרה, ואי זה שיקדים יקדים אבל ברכותיהם שוות אע"פ שהאחד מהן ממין שבעת המינין חביב עדיף. וכל הקודם בפסוק קודם לברכה. (דברים ח׳:ח׳) ארץ חטה ושעורה וגו' ואפילו חטה שעורה שאם בא בכיסנין ברכתו שהכל ואינה קודמת לבורא פרי הגפן. הביאו לפניו תמרים ורמונים מברך על התמרים ואח"כ על הרמונים לפי שהתמרים שני לארץ והרמונים חמישי לארץ:
שלחן של ארבע · סימן א׳, נ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.