לעולם ה׳ דברך נצב בשמים. לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד. למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי. לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני. לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי. לי קוו רשעים לאבדני עדותיך אתבונן. לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד:
שומר ישראל · סימן ד׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שומר ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.