ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך. יריאך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי. ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך ואמונה עניתני. יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך. יביאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשועי. יבושו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך. ישובו לי יראיך ויודעי עדתיך. יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש:
שומר ישראל · סימן ד׳, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שומר ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.