והר”ר אביגדור כהן צדק זצ"ל השיב לי חמשה השרויין בחצר ועירבו לכל השנה ויצא משם אחד ונכנס אחר תחתיו לדור באותו חצר ובביתו בשאלה או בשכירות והקנה הראשון לשני כל חלקו שיש לו בעירוב מדעת שאר בני החצר. שנינו בעל הבית שהיה שותף עם שכניו אין צריך לערב ולשם שותפות בעלמא מיירי ולא לשום שתוף כדפי' רבינו שלמה זצ"ל ואפי' לקחו חביות של יין בשותפות דפליג בן תדאי ואמר צריכין לערב מטעם אין ברירה דהוי כמו שנשתתפו במעות שלא הוברר יין לכל אחד ואחד ולאוקימתא דרב יוסף רבנן נמי מודו ליה בלא נשתתפו במבוי אנן לא קיימא לן הכי אלא כר' אושעיה בפרק משילין דבדרבנן יש ברירה ואע"ג דאביי סבירא ליה אין משתתפין בחצר לית הלכתא כוותיה. מיהו אם הקנהו לו משחשיכה לא מהני דקניית עירוב הוי בבין השמשות דבביטול רשות דוקא פליגי בית הלל משום דאסתליקי הוא ואיסתלוקי בשבת שפיר דמי עד כאן תשובתו.
שבלי הלקט · סימן צ״ט, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.