שבלי הלקט · סימן צ״ג, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואחי השני מורי ר' יהודה בר בנימין זצ"ל מקפיד במיני פירות של שבעת המינין. ויש נוהגין בסעודת שחרית לפרוש מפה על השלחן ולהפסיק בברכת המזון ולחזור ולברך מיד המוציא ולהשלים סעודתו להפטר משלש סעודות ויש מגמגמין בדבר ועל דבר זה שאל הר"ר יעקב ממרוייש זצ"ל בשאלות חלום נסתפקנו על המנהג שאנו נוהגין בשלש סעודות להפסיק בברכת המזון ולחזור מיד ולברך המוציא ולאכול ויש חכמים שאומרין שאינו יוצא ידי חובתו משלש סעודות אלא אם כן אוכל פעם אחת ערבית ופעם אחת שחרית ופעם אחת במנחה ועל זה שאלתי אם טוב המנהג שאנו נוהגין או הלכה כדברי המחמירין והשיבו לי אשכילך ואורך דבר זה מתורת משה רבינו ע"ה למדנו ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום וגו' מה הימים מחולקין זה מזה כך השעות של ג' סעודות צריכות להיות מחולקות זו מזו.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.