ובחילוק שלש סעודות נחלקו הגאונים זצ"ל יש מהן אומר שאין מקדימין סעודת צהרים לאכלה קודם ארבע שעות. ומביאין ראיה מהא דתנן ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות ואם איתא דיכול לאכלה קודם ארבע שעות הוי ליה למיתני מזון שלש סעודות. והיראים ז"ל פי' הא דתני שתי סעודות פי' שתי שביעות ואותן שתי שביעות יחלק לשלש סעודות. וזה סברתו להודיע שאין מכאן ראיה שסעודה שלישית שאכלה קודם ד' שעות לא יצא וכן נראה בעיני שאין זו ראיה להוכיח מכאן שאין להקדים סעודת הצהרים קודם ד' שעות דהא דתני שתי סעודות ולא תני שלש סעודות משום שהוא יכול להשלים סעודה אחרונה במיני תרגימא ולהכי פסיק ותני ב' סעודות דאורחא דמילתא קתני ובין הקדימה קודם ד' שעות ובין איחרה לאחר ד' שעות יצא ומהיכן אנו למדין שיכול לפוטרה במיני תרגימא דתנן בסוכה אמר לו ר' אליעזר בכל יום אתה ממשיך כמה פרפריות לכבוד עצמך ועכשיו אי אתה יכול למשוך פרפרת אחת לכבוד קונך. הא למדת שאכילת פרפרת נקראת סעודה ויכול אדם לפטור עצמו משלש סעודות באכילת פרפרת ומיני תרגימא כן פי' הר"ר ישעיה זצ"ל.
שבלי הלקט · סימן צ״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.