שבלי הלקט · סימן ט׳, ה׳

ועל תשובת רבינו תם זצ"ל שהתירם לתפלה כמו לברכת המזון קשה מבראשית רבא ולאחר זמן נתקשה בה והגיה בתשובתו ודחה מה שדחה ומה שאומר בבראשית רבא קטן וספר תורה עושין אותו סניף לעשרה לא מיירי בקטן שס"ת בידו אלא בקטן בפני עצמו. ואפשר דלענין ברכת המזון דוקא ולא בתפלה כמו שאומרים בבראשית רבא [הדא דאת אמר] עושין אותו סניף לברכת המזון אבל לקרית שמע ולתפילה אין עושין סניף. וס"ת בפני עצמו דומיא דתשעה וארון ואפשר דאף לתפילה והא כדאיתא והא כדאיתא ולית הלכתא הכי שיצטרף ספר תורה כדמוכח בתלמוד דידן בארון וגם בירושלמי אומר אחר כך אמר ר' יוסי כמה זמנין אכילת עם חלפתא אבא ועם חביבי ולא זמינו עלי עד דהבאתי שתי שערות. ובספר שבו סדר זרעים ומועד ירושלמי שהיה של רבינו תם כתוב בתחילתו אמר ר' יוסי כמו שכתבתיהו וכמדומה שהוא כתב [יד] החבר של ר' שלמה בן רבינו תם זצ"ל ואחר סיום הדבר כתב רבינו בכתב ידו הניכר לי וכן מנהג העולם ולא כמעשה דרבה ותלמידיו בברכות דאמרינן התם אביי ורבא בר חנן הוו יתבי קמיה דרבה אמר להו למאי מברכינן כו' ובשם רב נטרונאי גאון זצ"ל מצאתי אין הלכה כר' יהושע בן לוי ואין אנו עושין כמותו ועוד השתא עבד משוחרר שמל ולא טבל אין אנו מזמנין עליו בזימון דרבנן דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן ואמרינן פשיטא דאין מזמנין ואמרינן איצטריך מתניתא לעבד שמל ולא טבל וקא משמע לן כי הא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול לצרפו עם תשעה דגמרינן לה תוך תוך דכל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מיבעיא. ועוד בפי' שמענו מרבתינו שאלו שלשה שמועות של שלשה שאכלו כגון תשעה ועבד תשעה וארון שנים ושבת שנים וקטן פורח וקטן היודע למי מברכין אינן הלכה ואין אנו עושין מעשה כמותן וכן מצאתי בשם ר' שלמה זצ"ל שאותן שמשלימין קטן לעשרה ומאחזין בידו ספר תורה לא נראה למורי ויש להחמיר ולא להקל פן יצא מפינו קדושת ה' בלא עשרה וגבי הזכרת השם בני מצות בעינן דהיינו עדה דאמרינן עד מתי לעדה וגו' יצאו יהושע וכלב.