ואחי ר' בנימין נר"ו מצא הקושיא הזאת ותירוצה בירושלמי והכי איתא התם ר' בא בשם רב אמר מסובין אסורין לטעום עד שיטעום המברך ר' יהושע בן לוי אמר שותין אפי' שלא שתה מה יפליג מה דאמר רבא בשהיו כולם זקוקין לככר אחד מה דאמר ר' יהושע בן לוי שהי' כל אחד ואחד כוסו בידו שמעינן מהא שאין המסובין אסורין לטעום קודם שיטעום המברך אלא בברכת המוציא אבל בברכת היין אם היה כל אחד כוסו בידו מותר וכתב ר' ישעיה זצ"ל מדחזינן דקרי ליה קידוש שמע מינה שאסור לטעום כלום ביום השבת קודם שיברך בורא פרי הגפן והאי דקרי ליה קידושא רבה משום דהוא זוטר קרי ליה דרך כבוד כמו שאומרים לסומא סגי נהיר ויש מפרשים אותו משום שמברכין אותו בכל ברכה ומסתברא דוקא בדאית ליה חמרא אבל אי לית ליה חמרא שרי:
שבלי הלקט · סימן פ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.