וצריך אדם להקדים סעודתו בשבת ולא לאחר כי הא דרב ששת מוקים להו לרבנן בקייטא בשמשא ובסיתווא בטולא כי היכי דלקדמו. ירושלמי ר' אחא ורב אבוהו בשם ר' יוסי ב"ר חנינא אסור להתענות עד שש שעות בשבת אמר ר' יוסי ב"ר בון מתניתין הוא קודם חצות לא ישלימו עד כדון צפרא הוא לאחר חצות ישלימו כבר עבר רובו של יום בקדושה. תניא כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם לכבוד לילה ודווקא לשאר צרכי סעודה אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש כבוד לילה קודם לכבוד יום כדתניא זכור זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מניין ת"ל את יום רב אשי איקלא למחוזא אמרו נברך לן מר קידושא רבא אמר מאי קידושא רבא איכא פתח ואמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה חזייה לההוא סבא דהוי גחין ושתי קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו מכאן יש להוכיח שאין צריך לערות מכוס שביד המברך לתוך שאר הכוסות המלאין על השלחן אלא כל אחד ואחד שותה כוסו שבידו וקשיא לן דהא קי"ל אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך והאיך גחין ההוא סבא ושתה.
שבלי הלקט · סימן פ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.