ור' בנימין אחי נר"ו כתב עשרה שבחות הללו שבקדיש כנגד עשרה לבושים של הקב"ה שעתיד ללבשן ולהפרע מעשרה אומות שהשתעבדו בישראל. והקדיש מיוסד על העתיד כמו שנאמר על ענין גוג ומגוג והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגומר. ואלו הן עשר אומות אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל עמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם. והמזמור הזה מפורש בשוחר טוב על העתיד במלחמות גוג ומגוג. והעשרה לבושים מפורשים בפסיקתא דשוש אשיש. בעשרה מקומות נקראו ישראל כלה וכנגדן לבש הקב"ה עשרה לבושין. הלבוש הראשון בברייתו של עולם שנא' הוד והדר לבשת. הלבוש השני כשנפרע מדור המבול שנא' ה' מלך גאות לבש. השלישי במתן תורה שנא' לבש ה' עוז התאזר. הרביעי כשנפרע מבבל שנא' לבושיה כתלג חיור. החמישי והששי כשנפרע ממלכות מדי שנא' וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאה. הז' והח' כשנפרע ממלכות יון שנא' וילבש צדקה כשריון (וישועה ככובע) וכובע ישועה בראשו. התשיעי עתיד ללבוש כשיפרע מאדום שנא' מדוע אדום ללבושיך. העשירי עתיד ללבוש להפרע מגוג ומגוג שנאמר זה הדור בלבושו:
שבלי הלקט · סימן ח׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.