שבלי הלקט · סימן ח׳, ד׳

יתגדל ויתקדש. יש בקדיש עשרה לשונות של שבח ואלו הן. יתגדל. ויתקדש. יתברך. וישתבח. יתפאר. יתרומם. יתנשא. יתעלה. יתהדר. יתהלל. יש מן הגאונים ז"ל שאומרין שהן כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. וממנו אתה למד שעל כן נתקן שאומר בעלמא דברא כרעותיה. ומפני מה הפסיקו [בין] יתגדל ויתקדש לשאר תשבחות מצינו אגדה. שעשרת הדברות כלולין בעשרה מאמרות ובקדיש יש עשרה שבחות כנגד עשרה מאמרות וכשם שהיה הפסק בין שתי דברות הראשונות לשמונה דברות האחרונות ששתי דברות הראשונות נאמרו מפי הגבורה ושמונה דברות האחרונות שמעו מפי משה. כך הפסיקו בקדיש בין ב' שבחות הראשונות לשמונה האחרונות. ואע"פ שיש הפסק ביניהם אסור לשוח שיחת חולין בינתים. דתניא במשנת דרך ארץ זוטא א"ר חמא ב"ר חנינא פעם אחת הייתי מהלך בדרך פגע בי אליהו זכור לטוב ועמו גמלין טעונין. אמרתי לו מה הגמלין האלה טעונין אמר לי טעונין אף ורוגז למספרי בין קדושה לקדושה. בין קדושה לברוך. בין אמן יהא שמיה רבא ליתברך. ובין כל ברכה וברכה. וכל המדבר בהן עליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב.