עוד פירש טעם אחר לפי מה שאמרנו בברכות פרק ראשון תניא אמר ר' יוסי פעם אחת נכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח וכו' עד אמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו אמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתי את בני לבין אומות העולם. אמר לי בני חייך וחיי ראשך ג' פעמים ביום אומר כך. ולא עוד אלא שבכל שעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין אמן יהא שמו הגדול מבורך מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך אוי שהאב הגלה את בניו אוי שהבנים גלו מעל שלחן אביהם לכך אומר ונחמתא כביכול שצריך תנחומין על העצב הזה.
שבלי הלקט · סימן ח׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.