ואחר שקראו בתורה חובת היום מקדישין בין בחול בין בשבת בין ביום טוב חוץ משבת במנחה ומנחת תענית שאין בה הפטרה שאין מקדישין בהם וכן שמעתי הטעם מפי ר' בנימין דודי זצ"ל שבת וי"ט שחרית ומנחה יום הכיפורים ותשעה באב שיש בהן קריאת ההפטרה המפסקת בין הקדיש שלאחר קריאת התורה לקדיש שלפני התפלה של מנחה בהצנעת ס"ת מקדישין לאחר קריאת התורה וכן שני וחמישי (ושני) שתהלה וקידושא דסדרא מפסקת מקדישין לאחר קריאת התורה אבל מנחת שבת ומנחת תענית שאין בה הפטרה ולא דבר אחר להפסיק בין שני הקדישין אין מקדישין לאחר קריאת התורה שהרי צריך לו להקדיש מיד בהצנעת התורה בעמדם לתפלת לחש. וימים שמוציאין ב' ספרי תורות על איזה מהם ראוי להקדיש כ' הר"ר אברהם ב"ר דוד זצ"ל בשבת שיש בו ספר תורה אחד אומר קדיש קודם שקרא המפטיר לפי שאין המפטיר ממנין העולים ואינו קורא בתורה אלא משום כבוד התורה לפיכך די לו בקדיש שיאמר אחר ההפטרה ויתערב עם עולי הספר אבל בשבת שיש בו ב' ספרי תורות וכן ביו"ט לא יקדיש החזן עד שיקרא המפטיר בספר תורה השני' שאם יקדיש על הראשון ויקרא המפטיר בשני בלא קדיש חוששין אנו לפגם הספר השני ואם תאמר יש לנו לחוש גם לפגמא הספר הראשון אין לנו לחוש על זה שהכל יודעין שקריאת הספר הראשון שעלו לו חמשה או ששה או שבעה הוא העיקר. וקריאת המפטיר בשני אינו אלא משום כבוד.
שבלי הלקט · סימן ע״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.