שבלי הלקט · סימן ע״ח, ו׳

ונראה למורי ר' יהודה אחי שני נר"ו שהלעז שלנו הוא במקום תרגום שלהן שהתרגום ארמי הוא היה הלעז שלהן ובשם רב נטרונאי גאון ז"ל מצאתי אלו שאין מתרגמין ואומרים אין אנו צריכין לתרגם תרגום דרבנן אלא בלשון שלנו בלעז שהצבור מבינין בו אין יוצאין ידי חובתן מאי טעמא דהדין תרגום על קראי אסמכוה רבנן דאמר ר' איקא בר אבין אמר רב חננאל מאי דכתיב ויקראו בספר תורת האלהים וגו' ויקראו זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אלו הפסוקים וכיון דכן הוא לא אפשר דלא מתרגמינן בהדין תרגום דרבנן ואם יש מקום שרוצין לפרש להם יעמוד אחד חוץ מהמתרגם ויפרש להם כלשונם ודעתי נוטה אחר דברי מר יהודה אחי שני נר"ו שכל עקרו של תרגום אינו אלא לפרש דברי תורה לנשים ולעמי הארץ שאינן מבינין בלשון הקדש תדע שכן הוא שהרי כמה פרשיות אין מתרגמין אותן כדאיתא במגילה מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם ברכת כהנים נקרא ולא מתרגם. והטעם שאין מתרגמין אותן כדי שלא יבינו נשים ועמי הארץ לפי שיש בהן דברים לא יבינו פירושם או דברים שיש בפירושן גנאי ליחיד או לצבור ובכיוצא בזה נאמר כבוד אלהים הסתר דבר וזה שאמרו ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ויקראו זה מקרא מפורש זה תרגום שאחר שקרא בתורה בלשון עברית פירשו בלשון ארמית שהוא היה הלעז שלהן להבין לנשים ולעמי הארץ שלא היו מבינין בלשון הקודש כדכתיב ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינן מכירין לדבר יהודית וגו'