שבלי הלקט · סימן ע״ו, ב׳

מה שנהגו לומר בשבתות וימים טובים בזמירות ה' מלך בעמידה כתב אחי ר' בנימין נר"ו הטעם לפי מה שנמצא באגדה ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה שברא את העליונים לשבח לשמו כיצד מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע פותח ואומר ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וכל גדודי מעלה עונין אחריו עד שמגיע לברכו וכו' וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה כך אנו ראוין לאומרו בעמידה ומה שאמר במסכת סופרים ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן והן צריכין למעשה ידיהן ואין להם פנאי להאריך בנעימתו לא נהגו לאמרו בעמידה וזה שאמר במס' סופרים שאומרים אותו בפסח בעמידה לאו לאפוקי שאר ימים טובים ושבתות אתא אלא לאפוקי ימות החול. ויש שאין אומרים אותו בחול כלל. מזמור לתודה יש מקומות שאומרים אותו בחול ולא בשבת ומצאתי טעם למנהגם בשם רבינו שלמה זצ"ל לפי שאין קרבן יחיד קרב בשבת ותודה קרבן יחיד היא והיא יכולה ליקרב בכל יום חוץ מן השבת. ובמקומנו מנהג לאומרו בשבת ולא בחול וכתב אחי ר' בנימין נר"ו הטעם לפי מנהגינו לפי שהשבת היא יום הודאה ובלשון הזה פתח אדם הראשון מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' והלשון הזה משמע לשעבר ומשמע לעתיד לשעבר שאנו נותנין הודאה ושבחה למקום שהנחילנו יום הודאה כזה ולעתיד כדאיתא באגדה ר' פנחס ור' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות עתידות ליבטל ותפלת הודאה אינה בטילה וכן דוד הוא אומר עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך תודה לא נאמר אלא תודות ההודאה וקרבן תודה ובשבת היא יום מנוחה דוגמא לעתיד לבא. נהגו להתפלל שחרית ישמח משה במתנת חלקו מה ראו חכמים ז"ל להזכיר משה רבינו ע"ה בתפילת שבת מצאתי הטעם בשם הר"ר נתן ב"ר מכיר ז"ל לפי שהתורה נתנה בשבת שחרית על ידי משה הלכך ראוי לספר בכבודו של משה שהתורה ניתנה לו במתנה דכתיב ויתן אל משה ככלותו.