ובתשובות הגאונים ז"ל מפרש הא דאמרינן אין קידוש אלא במקום סעודה דוקא היכי דמקדש במקום זה וסועד במקום אחר שאינו רואה ממקום סעודתו את מקומו הראשון שקידש בו אבל אם רואה ממקום סעודתו את מקומו הראשון מותר כדאמרינן שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו מצטרפין שכיון שרואין זה את זה נעשו כמקום אחד וכמסיבה אחת ומצטרפין אף כאן שיושב במקום אחר ורואה את מקומו הראשון נעשה כמפינה לפינה ומותר ואם לאו נעשה כמקום אחר ואסור:
שבלי הלקט · סימן ע׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.