ובעל הדברות כתב דלא סבירי ליה דרבינו נסים זצ"ל דאם כן איפכא משמע גירסא דירושלמי מה דאמר רב כשהיה בדעתו מאן דאמר שמואל כשלא היה בדעתו וליתא הכי בירושלמי דברכות ובסוכה בנוסחי דידן ואם אפשר ליישבה לפי' רבינו נסים זצ"ל דקשי לן גמ' דידן דמקשי לשמואל למה לי למצלי לקידושי בבי כנישתא ומסתבר לן כנוסחא הירושלמי מה דאמר רב כשלא היה בדעתו מה דאמר שמואל כשהיה בדעתו והכי פי' מה דאמר רב צריך לפסול את סוכתו בשאין דעתו לוכל אלא בסוכה שאין לו מקום להוריד את כליו וצריך לפוסלה והכי אמר ר' חייא בר אשי בגמרא דידן אין לו מקום להוריד את כליו פוחת בה ארבעה והכי גרסינן מה דאמר ר' יהושע בן לוי בשדעתו לאכול בבית אחר והוא פוסל את סוכתו שיש לו מקום להוריד את כליו זהו לשון עשרת הדברות. וצריך עיון דאין הגרסא שלו לא בירושלמי ולא בפסיקתא.
שבלי הלקט · סימן ע׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.