ואחי ר' בנימין נר"ו פי' מה שאומרים ושמרו על שם זכור ושמור שמור בתפלה וזכור בקדוש כדאמרינן זכור זכריהו על היין בכניסתו. ושמרו כנגד שמור לומר כל השומר שבת כתקנה השבת משמרתו. שאלו מקמי רב נטרוניא גאון זצ"ל על מה אין אומרין ברוך ה' לעולם אמן ואמן וכל הפסוקים כמו שאומרים בימות החול וכן יראו עינינו. והשיב ברכה זו אינה עיקר שכן שנינו בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה המעריב ערבים ואוהב את עמו ישראל לפני קריאת שמע וגאל ישראל ושומר את עמו ישראל לעד לאחריה וקיימא לן כרב דאמר תפילת ערבית רשות ואתי רבנן בתראי ותיקנו בתר שומר עמו ישראל לעד לומר פסוקי דאית בהו שבחות ושמירות וברכה לפניהן ולאחריהן לפניהן ברוך ה' לעולם ולאחריה יראו עינינו וחותמין בה מלך אל חי לעד וקיים לנצח ובתוכם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות ודבר זה תיקנו בימות החול לאומרו אבל בשבת העמידו הדבר על משנתינו שתים לפניה ושתים לאחריה ולא נהגו לומר הפסוקים מפני ג' דברים אחד דשכיחי מזיקין בלילי שבת טפי מבחול הלכך יש למהר ועוד מקמי דלעקר שרגא ועוד שיש בני אדם שלא אכלו בערב שבת ביום כי אם מעט ובבקר כדי שיכנסו בשבת בתאוה ועל כן לא רצו לאחר בבית הכנסת אלא קורין את שמע בברכותיה ונפטרים לבתיהם לשלום. באו האחרונים והוסיפו לומר ויכולו השמים וברכה אחת מעין שבע בנועם ובמשיכה ופרק במה מדליקין כל זה לצורך ולתקנה היא שאם יש אחד שאיחר לבוא לבית הכנסת בעוד שהצבור מתפללין ואומרין ויכולו והפרק הוא קורא את שמע בברכותיה ומתפלל ואינו נשאר שם יחידי כדי שלא יסתכן דבמקום רבים לא שכיחי להזיק ומנהג אבות תורה היא מכל מקום קריאת הפסוקים שבחול בטלין בשבת וכן מנהג בישיבה ובבית רבינו שבבבל:
שבלי הלקט · סימן ס״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.