מצאתי בשם רבינו חננאל ז"ל מי שהדליק את הנר בערב שבת אחר שקיעת החמה הרי זה חייב מלקות אם הדליק בשוגג ואם ידע שזה אסור והדליק את הנר אחר שקיעת החמה היו קונסין אותו ואם לא קבל היו מחרימין אותו ומנדין אותו ונמנעין מלדבר עמו אפי' קרובו ואם דברו עמו קרוביו הן שרויין עמו בנדוי עד שעשו תשובה כי כל אחר שקיעת החמה שבת ממש והלא אסור לומר לא"י להביא מים מן הבור או דבר אחר ואילו עשה כן כאילו הביאו בעצמו וחייב. ובלקח טוב מצאתי משחרב בית המקדש אין לנו כפרה בחטאות ואשמות כי אם בתשובה וחרטה ובתענית.
שבלי הלקט · סימן ס׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.