והקשה רבינו תם זצ"ל אם כן שאותה של מטה היא עיקר למה קורין אותה בלא ברכותיה והא תנן בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ותו קשיא מהא דאמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם קרית שמע בבית הכנסת צריך לקרותה על מטתו ואמר רבא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך ואם היא עיקר מאי שנא תלמיד חכם וכי בשביל שהוא תלמיד חכם אינו צריך לקיים את התורה שנאמר בה בשכבך ובקומך אלא פשיטא דאותו אינו אלא מפני המזיקין ושל בית הכנסת עיקר ותו הא אמרינן תניא כוותי' דר' יוחנן דאמר איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית שמע מינה דהלכתא כוותיה מדתניא כוותיה ומקיש שכיבה לקימה מה קימה קריאת שמע ואחר כך מתפלל אף שכיבה קריאת שמע ואח"כ יתפלל ותו הלא על המטה אינו קורא כי אם פרק ראשון לכך נראה כי קריאת שמע שאנו קורין בבית הכנסת עיקר.
שבלי הלקט · סימן מ״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
