והר"ר יהודה בר ברזילי זצ"ל קורא עליה מוציא שם שמים לבטלה כי לא תקנוה רבותינו וזה הדעת הוא משתנה לדבריו שאוסר לברך על התורה כל היום ואומר כמו כן קריאת שמע על מטתו קריאה בעלמא היא שהרי אמרו אם תלמיד חכם אינו צריך אבל לדעתנו שאנו סומכין על הירושלמי שאומר והוא ששנה על אתר אנו מברכין על קריית המטה ברכה של תורה ואיכא למימר כי מפני שלא הותקנה אלא לשמירה בעלמא ולא לעיקר קריאה דדברי תורה ולהכי מותר לקרותה להגן בהן כדאמרינן להגן שאני ולכך אין צריך לברך עליה. וגם רבינו יצחק בר מרן לוי זצ"ל הי' סומך אקריאת שמע כמו שנוהגין עכשיו בני דורינו על גמרא דבני מערבא דגרסי הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה אלא דחזינן לכל הגאונים שקבעו זמן קריית שמע צאת הככבים ואין לנו לזוז מדבריהם ומהתלמוד שלנו ולסמוך על הירושלמי וכן פסק רבינו יצחק פסי זצ"ל.
שבלי הלקט · סימן מ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
