ועל דבר זה נשאל גאון זצ"ל והשיב ששאלתם על מי שעומד מפני רבו אם צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד תדע שצריך אדם לעמוד מפני תלמיד חכם בתוך ארבע אמות וכיון שעבר ד' אמות ישב ואם הוא [רבו] מובהק שרוב חכמתו ממנו עומד מפניו כמלא עיניו וכל זמן שרבו עומד או מהלך או רוכב צריך לעמוד על רגליו עד שיתכסה ממנו. כדהוה עביד ר' אלעזר דהוה גחין וקאי עד דהוי מיכסי מיניה ר' יוחנן רביה ואם הוא בבית הכנסת בצבור וקראו את רבו לקרות בתורה אינו צריך לעמוד על רגליו כל זמן שהוא עומד דצריך לאדם שיהא אימת צבור עליו וכל שכן במקום גדולים וזקנים. וגמרינן להא מילתא ממאי דאמר רב האיי גאון זצ"ל דהא דאמרינן המתפלל כנגד רבו שאסור לא אמרו [אלא] ביחיד אבל בצבור אין לו לחלוק כבוד לרבו ומותר להתפלל כנגדו וכמו כן אם יש לרב שלך רב באותו מקום ואותו הרב עצמו אינו חולק כבוד לרבך גם אתה אינך צריך לעמוד מפני הרב שלך כדאמרינן והלכתא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקין לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג רביה יקרא. כדאמרינן פרק קמא דקידושין איבעיא להו בנו והוא רבו צריך לעמוד מפני אביו או לא תא שמע דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא קום מקמי אביך ותריצנא שני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה דאפילו שמואל הוי קאים מקמיה אי הכי מאי קאמר ליה פשיטא הכי קאמר ליה זמנין דאתי מבתריי ולא אדעתאי קום מקמיה דלא ליחוש ליקרא דידן.
שבלי הלקט · סימן מ״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
