ומצאתי בשם הר"ר שמחה זצ"ל והאידנא אמאי נהוג עלמא לקרות ולעיין בספרים בעוד שהן קורין ויש לומר דדוקא לספר אסור ואפי' בהלכה כדי שלא נטרדין שאר השומעין את התורה ומצוות התלויות בה אבל לקרות לפניו בלחש שאין בכך לחוש שפיר דמי. מיהו תימה לר' שגם הוא מצוה לשמוע קריאת התורה דכתיב ואזני כל העם אל ספר התורה ואם יקרא בספר יתן לבו להבין את שלפניו ולא יכול להבין מה שקורין הלכך נראה שיהא אסור:
שבלי הלקט · סימן ל״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.