ומנהג להדליק כל הנרות שבבית הכנסת לכבוד התורה על שם כי נר מצוה ותורה אור ויש שנוהגין בליל יום ערבה להיות נעורין כל הלילה ויושבין ועוסקין בתורה ומתחילין בראשית והולכין עד וזאת הברכה לפי שביום המחרת צריכין להשלים התורה ואם יש מי שלא הסדיר פרשיותיו עם הצבור כל אחד ואחד בשבתה הרי הוא סודרן עתה. ואע"פ שאמרו חכמים ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר ודאי כך מצוה מן המובחר ואם לא עלה בידו לעשות כן טוב הדבר להשלימן אחרי כן ומנהג נכון וכשר הוא והתם אמרינן סבר לאשלומינהו במעלי יומא דכפורי אמר ליה ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר הא למדת שכן הוא הדין אבל אם לא עלתה בידו טוב להשלימן לכשאפשר ויום ערבה הוא יום חתימת הדין כיום הכפורים כדתנן ובחג נידונין על המים שבו היו מסיימין ניסוך המים:
שבלי הלקט · סימן שע״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.