שבלי הלקט · סימן שס״ז, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והיכן היו מנענעין בהודו לה' תחלה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא דברי בית הלל בית שמאי אומרים אף באנא ה' הצליחה נא אמר ר' עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל ור' יהושע שכל העם היו מטרפין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד וקיימא לן כבית הלל. ויש נותנין סימן לדבר אז ירננו עצי היער וגו' הודו לה' כי טוב וגו' ואמרו הושיענו וגומר כלומר בהודו והושענא ירננו עצי היער והוא הנענוע. כיצד הוא מנענע כדאשכחן לגבי שתי הלחם ושני כבשי העצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על שני כבשים ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא ומעלה ומוריד אמר ר' חייא בר אבא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתני הכי אמר רב חמא בר עוקבא אמר ר' יוסי בר חנינא מוליך ומביא לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד לעבור טללים רעים. אמר רבא וכן ללולב.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.