ומצאתי בשם רבינו יואל הלוי ז"ל מעשה היו (בריצושבורג) [בריגינשבורג] ששאלו לפני רבותינו על איטר יד ימינו אם יש לו ליטול לולב בידו השמאלית משום דהיא חשובה לו כימין דעלמא והשיב דודאי שמאל דידיה כימין דעלמא כדאמרי' במס' שבת הכותב בין בימינו בין בשמאלו כו' ומסיק ולחשוב שמאל דידיה כימין דעלמא כו' ונראה דהיינו טעמא דלא כתב בה (ביה) ימין אלא מסתמא כיון דבעינן מלאכה חשובה וליכא מה לי ימין ומה לי שמאל רק במה שהוא שולט יותר וכן נראה דהכא אינו אלא משום נטילה חשובה שנוטל ולא כלאחר יד ואם הוא איטר הרי הוא נוטל כלאחר יד אבל ודאי היכא דהקפיד הכתוב על ימין כגון מצורע וגם עבודה בכהן התם דוקא הוא ואפי' שולט בשתי ידיו פלוגתא דר' יהודה בבכורות אם כשר לעבודה אפי' בימין והכא אינו אלא למצוה בעלמא דברי הכל לעולם יוצא ודייקינן והא מדאגבהיה יצא בו ומסיק בשהפכו מכלל דבכל ענין נפיק ואפי' בשמאל והא דאמרינן גבי אתרוג גדול כיון דאמר רבא לולב בימין וכו' עד אתי לאפוכי ולאפסולי דמשמע דעביד להיפוך לא הוא אלא הכי פירושא דילמא נקיט אתרוג תחילה בימין ובעי לאפוכי בשמאל ולמשקל לולב בימין וכו'. ומתפילין נמי משמע הכי ממילתיה דר' נתן דאמר מה כתיבה בימין אף קשירה בימין משמע מהכא דכתיבה בימין אלמא כתיבה חשובה בעינן שלא תהא כלאחר יד ולא הקפידה תורה בכך משום הכי אמרינן באיטר היפך. והנוטל את הלולב (ו)נוטלו כדרך גדילתו וכן לכל ארבעת מינין הללו דאמר ר' ירמיה משמיה דר' שמעון בן יוחי כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן ידי חובתן אלא דרך גדילתן שנא' עצי שטים עומדין ובאגדה שדרתו של לולב צריכה להיות כנגד הלב:
שבלי הלקט · סימן שס״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
