שבלי הלקט · סימן שס״ד, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מצאתי בדברי הגאונים ז"ל מעשה באחד שלא נתן דמי הלולב והאתרוג לגבאי כמו שאר בני הקהל ונתן לו מורי חלקו במתנה על מנת להחזיר ולאחר שיצא בו החזירו לו ואמר מורי שמתוך שהוא זוכה בו יכול לזכות לכל מי שירצה דמיגו שנעשה כמו שהכל שלו לענין לצאת בו ידי חובתו יכול ליתנו לאחרים לצאת בו. שנו חכמים קטן היודע לנענע חייב בלולב אמר ר' זירא לא ליקנו אינש לוליבא לינוקא ביומא קמא דינוקא מיקני קני אקנויי לא מקני ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.