תנו רבנן ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד. לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מיכן אמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולב של חבירו אלא אם כן נותנו לו במתנה ומעשה ברבן גמליאל ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבה שהיו באין בספינה ולא היה להם לולב אלא לרבן גמליאל שלקחו באלף זוז ונטלו ויצא בו ונתנו לר' יהושע במתנה ויצא בו ונתנו לר' אלעזר ויצא בו ונתנו לר' עקיבה ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל למה ליה למימר והחזירו לרבן גמליאל מילתא אגב אורחא קמ"ל דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה דאמר רבא אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא.
שבלי הלקט · סימן שס״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.