שבלי הלקט · סימן ש״ס, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עלתה חזזית על מיעוטו כשר. אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמר המקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה מנומר ופסול אמר רבא ובחוטמו אפי' כל שהוא פסול פי' רבינו שלמה ז"ל בעובי גובהו שמשפע משם ויורד לצד ראשו אפי' כל שהוא פסול שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבו. שבאותו עובי [אדם] נותן עיניו. בעי רבא נולדו באתרוג סימני טריפה מהו כגון שנשפך כקיתון ולא קיימי סמפוניו כדאמרינן לגביה ראיה שנשפכה כקיתון ולא איפשטא בעיין. ופסק בעל הדברות ז"ל לקולא. תניא אתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק כושי לבן ומנומר פסול אתרוג ככדור פסול ויש אומרים אף התיום גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול אמר רבא לא שנו אלא כמין בריה אחרת פסול אבל כמין ברייתו כשר ואע"ג דעבדו דפי דפי:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.